במהלך חיי, ולצד המוסיקה, עסקתי בתחומים נוספים שהפכו לחלק מהעשייה האמנותית שלי והביטוי היצירתי שלי. המסלול כלל לימודי מוסיקה ובהמשך לימודי משחק שהפכו לשזורים אחד בשני ובאו לידי ביטוי בכל תחום הפרפורמנס בו אני עוסק.

בהמשך, לימודי B.A בהיסטוריה וחינוך ותרבות הילד נולדו מתוך העיסוק רב השנים שלי בחינוך מוסיקלי לילדים שכלל מופעים, סדנאות והוראה לילדים. שילוב לימודי ה-B.A האקדמיים והעיסוק בשטח, הן בתחום מופעי הילדים והן הוראת מוסיקה, הביאו אותי להבניה של מתודות חינוך מוסיקליות רב גילאיות המתבססות על ניסיון אקדמי ופרקטי.

תחום נוסף שמשך אותי הינו העיצוב במרחב האינטרנטי של בניית אתרים ובו זמנית גם עיצוב ובנייה בברזל ובעץ.

אם הייתי צריך לתייג את פעילותי במגרה אחת הייתי מתקשה למצוא את הערוץ המתאים בנוף הקונבנציונלי. אבל אני מוצא שהמגירה שיכולה להכליל את כל פעילותי הינו מושג ה'אילתור המורחב'. אכן אני מגיע מעולם הג'אז בו האילתור הינו המרכז. אילתור הינו היכולת ליצור משהו חדש על בסיס הקיים באופן מיידי. במוסיקה- היכולת לאלתר על מנגינה קיימת, יכולת ביטוי ספונטנית על מקבץ אקורדים מוסיקלי. במחול- היכולת להמציא תנועות ולרקוד באופן ספונטני. במשחק- היכולת לאלתר על דמות קיימת וכדומה. בכתיבה- היכולת לכתוב סיפור או שיר על בסיס שיר אחר. וביום יום- לדמיין מחשבות באופן ספונטני.

יכולת 'האילתור המורחב' יכולה ללוות אותנו בכל תחום בחיים. השאלה אם אנחנו מודעים אליה. האם ניתן "להעתיק" אותה לכל תחומי חיינו? האם ניתן לשכלל אותה אותה ולאמן את עצמינו לאילתור המורחב'?

'האילתור המורחב' במובן של לראות דברים באופן שונה ממה שהם למראית עין. היכולת לחשוב מחוץ לקופסא. היכולת להתגבר על קושי מסוים על ידי אילתור. 'האילתור המורחב' כדרך חיים.

מה סדנה:

משתתפי הסדנה פוגשים כלי נגינה שונים ממשפחות שונות. נשיפה הקשה, פריטה. אריק מנחה את הקבוצה לפעילויות מוסיקליות. למשחקי קשב וריכוז. לעבודת קצב משותפת, תוך נסיון יצירת פולירטמיות בין שתי קבוצות. משחקי זיכרון מוסיקליים. אילתורים קוליים. לקראת סוף הסדנא יוצרים יחד ניגון וקצב מאולתר כאשר המשתתפים לוקחים חלק בנגינה,  שירה וריקוד.

מטרה:

היכולת להגיב למצבים ספונטניים הדורשים התייחסות מיידית ונכונה. פתיחות רגשית למתרחש סביבנו ויכולת להגיב תגובה רגשית אל המתרחש סביבנו. הקשבה ותגובה לקבוצה תוך יצירת הרמוניה קבוצתית.